כלל אמרו ביבמה כל שהיא אסורה איסור ערוה וכו' ביד פ' ששי דהלכות יבום סימן ח' ט' י' ובטור אה"ע סימן קע"ד:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה יבמות · פרק 2 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא חולצת ולא מתיבמת. צרתה וכל שכן היא וכן אילונית וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט וצרתה דאילונית מרבי לה רפרם בגמ' מכלל דמתני' וכדרב אסי וכתבו תוס' ז"ל והא דלא קאמר לאתויי צרת סוטה וצרת מחזיר גרושה משום דאילונית דמיא טפי לעריות שמותרת למת ואסורה ליבם עכ"ל ז"ל: ואיכא דאמרי כל שאיסורה איסור ערוה הוא דאסורה צרתה הא לאו איסורה איסור ערוה צרתה לא אסורה למעוטי מאי אמר רפרם למעוטי צרת אילונית ודלא כרב אסי. וכתוב בנמוקי יוסף איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתיבמת דוקא היא אבל צרתה מתיבמת שאין צרה פטורה אלא מערוה עכ"ל ז"ל. ובגמ' אמאי קרי להו איסור קדושה דכתיב קדושים יהיו לאלהיהם תניא ר' יהודה מחליף איסור מצוה אלמנה לכ"ג ואמאי קרי להו איסור מצוה דכתי' בסוף ספר תורת כהנים אלה המצות ומשמע דאכולה ספרא קאי וכל אזהרת כהנים התם כתיבא איסור קדושה שניות מד"ס ואמאי קרי ליה איסור קדושה משום קדש עצמך במותר לך להוסיף לך עליהם שניות המותרות על העריות כדי שלא תבוא על העריות דאסורות מן התורה. ואיתה בפי ד' מיתות דף נ"ג והתם איכא תנא אליבא דר' יהודא דס"ל דר' יהודה ס"ל כר' עקיבא דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין והני חייבי לאוין כתייבי כריתות דמי דלאו בני חליצה ויבום כלל נינהו והכא לדבריו דת"ק דמחייב אלמנה בחליצה קאמר ר' יהודה לדבריך דמחייבת ליה בחליצה אין לך לקרותה איסור קדושה אלא איסור מצוה ע"כ:
אחותה כשהיא יבמתה או חולצת או מתיבמת. פי' אחותה של ערוה דאי דאיסור מצוה כיון דמדאוריתא רמיא קמיה פגע באחות זקוקתו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cc56e0a73103f29577c886f28680fbaff1e914374a50defb62dcc46a4d81af46