מלאכת שלמה על משנה יבמות · פרק 3 · משנה 8

וכולן שהיו בהן קדושין וכו' פ' המגרש (גיטין דף פ"ו.) וביד שם פ' ששי סי' כ"ב ובטור א"ה סימן קע"ג:

הרי אלו חולצות ולא מתיבמות גרסי' וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכן הוא בהרי"ף והרא"ש ז"ל ומ"מ ראיתי מי שהגיה בהרי"ף ז"ל מלת צרות בגרסת הלשון: כיצד ספק קדושין וכי' כגון שמנה אמות מצומצמות אי נמי בשתי כיתי עדים כת אחת אומרת קרוב לו וכת אחת אומרת קרוב לה דהויא ספיקא דרבנן מידי דהוה אנכסי דבר שטיא וכו' נמוקי יוסף. ובגמ' ואילו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני מאי טעמא אמר רבה אשה זו וכו' ואסיקנא אלא אמר אביי יגיד עליו רעו תנא בקדושין ספק קרוב לו וכו' והוא הדין בגירושין ותנא בגירושין כתב בכתב ידו וכו' וה"ה לקדושין א"ל רבא אי יגיד עליו רעו מאי זהו דקתני אלא אמר רבא כל ספק שיש בקדושין יש בגירושין ויש בגירושין ספק מה שאין בקדושין וזהו דגירושין לאו דוקא אלא משום דתנא זהו בקדושין תנא נמי זהו בגירושין וזהו דקדושין למעוטי זמן דליכא בקדושין כגון המקדש בשטר דלא תקנו זמן: וכתב הר"ן בשם הרמב"ן ז"ל בפ' האומר דקדושין דף תרנ"ב דמדלא מפיק הכא בגמ' אלא זמן ש"מ דכתב ידו בלא עדים כי היכי דאיתיה בגירושין איתיה בקדושין ודוקא קדושי כסף וביאה הוא דלא מהני בלא סהדי אבל קדשה בשטר שהוא כתב ידו אע"פ שאין עליו עדים מהני דכשהיא מוציאתו כאילו יש עדים בדבר דמי כגט שכתבו בכתב ידו ואין עליו עדים שהוא אחד משלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר וה"נ אם קדשה בשטר כזה מקודשת ע"כ: ואיתא בירושלמי פ' המגרש ועיין במ"ש שם סי' ט': וכתוב עוד שם בנמוקי יוסף בשם המפרשים ז"ל דהא דמהני כתב ידו בגט טעמא דמילתא דכיון דכתיב וכתב לה הרי כתב כעדים גמורים ואתיא אפי' לר"מ דבעי עדי חתימה ע"כ:

ואין בו אלא עד א' ואינו כתב ידו של בעל ועיין בפי' ר"ע ז"ל בפ' בתרא דגיטין גם במה שכתבתי אני שם: