תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים · פרק 11 · משנה 1

[אות לא] תוי"ט ד"ה חזרו לטומאתן. ומש"ה לא סגי. ובמהרש"א שם כ' דהטעם דהוי כחוכא ואיטלולי להצריך הערב שמש ולא טבילה:

[אות לב] בא"ד דכלי מתכות הדבר קשה. לשון זה אינו מובן לי דהא בלא"ה כיון דהטעם משום גדר מי חטאת והיינו שלא תשתכח תורת מי חטאת וזה ממילא ל"ש אלא בכלי מתכות דבעי הזאה ג' וז'. אבל בשאר כלים דלא שייך בהן מי חטאת אין אנו חוששין אם ישברם לטהרם. ובתו' (פ"ק דשבת ד"ה הניחא למ"ד כו') כתבו וטעמא דרשב"ג דס"ל דרק בטומאת מת אמרו משום דט"מ הוא זמן מרובה וישבר ולא ירצו להמתין עכ"ל. נלפע"ד דכוונתם דלמסקנא דהטעם שמא לא יקבנו בכדי טהרתו או שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה. לכ"ע הטעם הכי הוא. דדחיקא הוא להם לומר דלרשב"ג קיימי' בטעם ראשון דמשום גדר מי חטאת כדפי' הר"ש והרע"ב. ולזה פירשו הטעם דטעמא דרשב"ג דשאר טומאות שאין דרכו לשברם כלל רק בט"מ. דקשה עליה להמתין ג' וז'. ות"ק ס"ל דגם בשאר טומאות חיישי' לזה. אלא דמ"מ רק במתכת דבשאר כלים אין דרכם לשבר כמ"ש הר"ש. ולישנא דהר"ש צ"ע. ועי' לקמן (פי"ד מ"ז) בהרע"ב שם: