[אות נ] הרע"ב ד"ה צרור המעות. משום דלהוצאה ניתנו. ומש"ה כשנטל ממנו המעות מתפשט העור ואין כאן בית קיבול. וכ"כ הר"ש והרמב"ם. ועיין בתוס' שבת (דף ס"ג ע"ב ד"ה מנין לאריג כו') שכתבו דלא משכחת פשוטי כלי עור דטהור אלא בקשין דא"א לקפלו ולהניח בו מידי אבל כל שאפשר לקפלו ולהניח בו דבר הוי בית קיבול עיי"ש. והובא ג"כ במ"ל (פ"א מה' כלים). א"כ הכא דהניח בו מעות ממילא אפשר לקפלו. אף שנטל המעות ונתפשט מ"מ הא אפשר לחזור ולקפל ולהניח בו מעות וצ"ע:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה כלים · פרק 26 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 10d3d23e4ff64b160fe5d421cbcb47d77722bce75b40ff2b3bdd464dede5e925