[אות נב] תוי"ט ד"ה בור של שני. ולא הפקירו בורן גמרא. וכן בבור ט' ועקרו יחד חוליא והשלימו עשרה. אבל בעשו שליח לחפור בור לא משכחת לה דקיי"ל דא"ש לדבר עבירה. גמרא:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא קמא · פרק 5 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות נג] שם ד"ה בן. דעבד ואמה אצטריך למתני. בלא"ה י"ל דהו"א דחשובים כחמור בעלמא ולא נמעט להו משור וחמור. כההיא דקיי"ל דשור פטור מדמי ולדות. ומ"מ אם נגח שפחה מעוברת [משלם דמי ולדות] דכחמרתא מעברתא דמי' כדאיתא במסכתין (דמ"ט ע"א) ובתוס' שם נדחקו באמת לחלק בין התם לעבד או אמה דהכא עיי"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 11e4bd440eaa6aa8a0d8af479d6f88f591fca7ac247cff792c348f998327458c