[אות יח] במשנה ממשמשין בו ואינו נוגח. בפשוטו משמע דאינו נוגח להתינוקות. וכ"כ הר"ם בפי' המשניות אינו מנגחתם. ובתשו' מגן שאול בלשונותיו על רמב"ם כ' בשם דברי נב"א דדקדק כן מלשון תוס' מדכתבו עלה דתינוקות ממשמשים אע"ג דאדם אית ליה מזלא כו' אלא דהקשה עלה דבסוגיא (ד' כ"ד ע"ב) דאמרי' עלה הא נגח חייב משמע דאינו נוגח היינו דאינו נוגח לבהמות ע"י משמוש זה. וצ"ע:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא קמא · פרק 2 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות יט] תוי"ט ד"ה כל שיהו. של ג' ימים פשיטא. ומלשון הרע"ב שכתב ובהא הלכה כר"מ כו' עד שיהו תינוקות משחקים בו מבואר דס"ל דחזרה דג"י לא מהני לר"מ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 11e4bd440eaa6aa8a0d8af479d6f88f591fca7ac247cff792c348f998327458c