תוספות רבי עקיבא איגר על משנה בבא קמא · פרק 1 · משנה 3

[אות ח] בהרע"ב ד"ה שום כסף. שדרסה עליו ברשות הניזק. דאילו ברשות הרבים ובכוונתו להזיק פטור דכל המשנה ובא אחר ושינה פטור. וכ"כ תוס' בסוגיין. אמנם דברי הרע"ב לענ"ד תמוהים דהרי קי"ל כשמואל ור"י דס"ל בפ"ב (ד' כ') דבכסות וכלים גם ברה"ר חייב דעבידי אינשי דמנחי גלימא ומתפחי. ותוס' שכתבו כן היינו כדי ליישב דלא תיקשי לרב מהכא אבל לדינא הו"ל להרע"ב לפרש כפשוטו דהכל ברה"ר. וע' ביש"ש:

[אות ט] בא"ד ברה"ר דהוי כו'. והרא"ש כ' עוד דאיירי בחצר מיוחד לזה ולזה לשוורים ומיוחד רק לזה למטלטלים דלגבי חיובא דשור לא מצי אמר תורך ברשותי מאי בעי דהוא מיוחדת לשניהם לשוורים. ולגבי רגל כיון דאינו מיוחד למטלטלים רק לניזק חצר הניזק הוא. (וזה לפי דעת הרי"ף והרמב"ם אשר הביא רבינו לעיל א"ז):

[אות י] שם ד"ה ושוה כסף. ולא ממטלטלין שהם עצמם כסף. בסוגיא בתחלה ר"ל דשוה כסף דבר השוה כל כסף דהיינו קרקעות שאין להם אונאה. או דבר הנקנה בכסף דהיינו קרקעות אלא דפרכי' עלה עבדים ושטרות ג"כ אין להם אונאה ונקנין בכסף. ומסקי' שוה כסף היינו מה ששוה ולא כסף ממש. דמטלטלים ועבדים ושטרות הם כסף דאי לא מזדבני הכא מזדבני במתא אחריתא. וק' לי הא בסוגיא (די"ב) פליגי אמוראי בזה אם גובים מעבדים דיתמי דרבא ועולא ור"א וכו' ס"ל דגובים מעבדים איך מפרשו מתני' דאם כפי המסקנא דשוה כסף ולא כסף ממש א"כ גם עבדים מתמעטי. ואם כפי ס"ד דש"כ היינו אונאה או נקנה בכסף. יקשה משטרות דג"כ בכלל זה. ולפי מ"ש תוס' דגבי נקנה בכסף ל"ג בפירכת הש"ס שטרות. דשטרות אינה נקנה בכסף וגרסי' רק עבדים נמי נקנה בכסף. א"כ י"ל דהנך אמוראי ס"ל כהך אוקימתא דשוה כסף היינו נקנה בכסף ועבדים בכלל. אבל לאידך גירסא קשה כנ"ל וצ"ע:

[אות יא] תוי"ט ד"ה ועל פי עדים. שנגח לשל ישראל. היינו אף דבדיניהם דנין ע"פ עדות עכו"ם מ"מ כשבאין לפנינו לדון אין דנין אלא בעדות כשרים ואע"ג דאמרי' בסוגיא דבב"ק (ד' קי"ג) ישראל ועכו"ם שבאו לפנינו לדין אם יכול לזכות לישראל בדינינו כו' ואם לאו אומרים כך דינכם היינו בהפקעת הלואה אבל לא להוציא מהעכו"ם דהוי גזל עכו"ם דאסור. יש"ש: