שני קדרין שהיו מהלכין זה אחר זה ונתקל וכו'. אפשר לומר דלא נקט קדרין בשביל חיובא דכלים שנשברין בקל אלא משום דקדרין נושאין משא גדול ובקל נתקלין וגם השני נוח לו ליכשל בראשין עיין בפסקי הרא"ש ז"ל:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה בבא קמא · פרק 3 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ונתקל הראשון. ל"ש במקום מדרון ל"ש שלא במקום מדרון ולא מפלגינן בהכי כלל נמקי יוסף ז"ל:
הראשון חייב בנזקו של שני. וכגון שהיה יכול לעמוד וכו' כדפי' רעז"ל והוא כדר' יוחנן אבל רב נחמן בר יצחק אמר אפי' לא היה לו שהות לעמוד חייב לפי שהיה לו להזהיר ולא הזהיר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 83db769e2aae76038cd8d6f83f0ffcd4c75730caac6277c71a938d80f07e1c60