המבקע ברה"י והזיק בר"ה בר"ה והזיק ברה"י ברה"י והזיק ברה"י אחר חייב כך צ"ל. ובהגהת אשרי הוסיף לחיוב בשם אור זרוע בר"ה והזיק בר"ה אחר חייב. גם בפי' רעז"ל צריך להגיה כך ברה"י שלו והזיק ברה"י של אחרים וכו' ובגמ' וצריכא וכו' ואפשר לע"ד עוד לומר דמרה"י זה לרה"י אחר חייב אשמועי' אפי' שיש לו חלק מועט למבקע ברה"י האחר אפ"ה חייב כך נלע"ד. וכתבו תוס' ז"ל בפ' הפרה דף מ"ח דהא דמשמע מהכא אבל הזיק באותו רה"י פטור הוה ס"ד משום דאיכא תרי ספיקא שמא לא תהא בקעת נתזת וגם שמא לא יבא שום אדם שם ויוזק ואשמועי' רבה התם דאפילו בלאו הכי אם הזיק בעל הבית את הנכנס לחצרו שלא ברשות פטור אם לא ראהו ולא ידע בו:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה בבא קמא · פרק 3 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 83db769e2aae76038cd8d6f83f0ffcd4c75730caac6277c71a938d80f07e1c60