פתח עינים על משנה פאה · Perek 4 · משנה 1

הפאה נתנת במחובר לקרקע וכו' לשון הירושלמי שהביא הר"ש התנו ביניהן וכו' ופירוש הר"ש סתום קצת ולפי ששמעתי מהנדזין ומגיהין אמרתי לפרשו בקצור דברים כהוייתן. והכי פירוש הירושלמי בעל הבית שקרא שם לפאה וכילה וכו' או שלא קרא שם וכילה. אני קורא עליו לא תכלה וכו' תעזוב דהיינו לבוז. התנו ביניהן אפילו כן. כלומר התנו עניים עפ"י ב"ד אפילו כן שהדין הוא דגם בשכילה והוו עומרין דינא הוא לבוז כמו שאמרנו מכל מקום לפי התנאי אין שומעין לו למי שאומר לבוז אף שאמר כהלכה לפי שיש לחוש שהבעל הבית ישליך עומר לאהובו עני כיון שהוא בתלוש ומשו"ה התנו דכשהוא בתלוש אף שהדין הוא לבוז אין שומעין לזה שאומר כהלכה לבוז אלא בעה"ב בחלקו"ת ישית למו בשוה שלא ישליך לאהובו כדמפרש. ר' שמואל בר אבדימא בעי כילה השדה כלומר מה דינו אם לבוז אם לחלק דאסתפק ליה. ופשטו ליה אתמר וכו' דהיינו כדאמרי ברישא וכדתרגמא הר"ש. וזה פירוש דברי הר"ש. התנו ביניהן ושמא ע"פ ב"ד עשו תנאי זה לחלק. דאי בעל הבית הוא מתנה בכך אין שומעין לו לבעה"ב שאומר לחלק. לעוות עני האומר לבוז כלומר שבעה"ב יהביל ויעות דברי עני שאמר לבוז כהלכה ודאי אין לו כח על זה. אמנם התנו בית דין לחלק מחשש האמור שלא ישליך וכו' זה נראה פשוט ואין צורך לשום הגהה. וכן נראה מפירוש הרא"ש כאשר יראה הרואה. וקשה על מהר"ר אליהו והרב שדה יהושע שהיה להם גירסא אחרת בירושלמי ופירשו פירוש אחר. ולא זכרו דברי הר"ש והרא"ש ובשלמא דברי הרא"ש לא שלטו מאור עיניהם דבזמנם לא עלה בדפוס אבל מדברי רבינו שמשון קשיא: