יכין עבודה זרה · פרק 2 · סעיף 6

מפני שמילדת בן לע"ז
מיהו בידוע שהיא מילדת שרי משום איבה, ודוקא בשכר ובחול [קנ"ד ועי' א"ח סי' ש"ל ס"ב. אמנם בזמנינו שהמלכות מענש מאוד למילדת או לרופא שלא ילך כשיקראוהו לעכו"ם, או לרופא שאינו ישראל כשלא ילך אצל ישראל אפשר שיש להקל. ועי' ברמב"ם [פ"א משמיטה הי"א]. ואפילו לראב"ד שם דרק בדרבנן הקילו בכה"ג, י"ל אפשר שגם חתיכת הטבור [מהגעבעהרמוטטער] בשבת, שהוא הוא הדבר שיש בו חשש איסור דאורייתא, אפשר דהו"ל מלאכה שא"צ לגופה, והרי קיי"ל כר' יוסי דנימוקו עמו דס"ל [ספי"ח משבת] דבישראל חותכין הטבור אף דהוה סגי עד הערב בקשירה. דאל"כ האיך יחמיר הת"ק לומר דרק קושרין. ואפ"ה מותר לחתכו. על כרחך רק משום דגם חתיכת הטבור אינו איסור דאורייתא, להכי לא דייקינן בה כולה האי. א"כ הוא הדין בעכו"ם. ואפ"ה לפע"ד דעכ"פ תשנה לחתכו באיזמל וכדומה ולא במספרים כמו שנהגו בחול]: