דמיו מותרין
דמשפסק כבר סמכה דעתו לקנות, בהמעות שכבר נתן, ויי"נ לא הוה עד שיגע העכו"ם הקונה בהיין. נמצא דבשעת מכירה מותר היה היין. וזה לרש"י דבנכרי מעות קונה ולא משיכה. וכמו כן לר"ת דמשיכה קונה בעכו"ם ולא מעות. עכ"פ משמשך העכו"ם קנה, ויי"נ לא הוה עד שנוגע בהיין עצמו:
דמשפסק כבר סמכה דעתו לקנות, בהמעות שכבר נתן, ויי"נ לא הוה עד שיגע העכו"ם הקונה בהיין. נמצא דבשעת מכירה מותר היה היין. וזה לרש"י דבנכרי מעות קונה ולא משיכה. וכמו כן לר"ת דמשיכה קונה בעכו"ם ולא מעות. עכ"פ משמשך העכו"ם קנה, ויי"נ לא הוה עד שנוגע בהיין עצמו: