משנת ארץ ישראל על משנה יומא · פרק 2 · משנה 6

איל קרב באחד עשר – עד עכשיו עסקנו בטלה המובא בתור קרבן תמיד בשחר ובין הערביים, אבל בחגים הקריבו אילים. הכלל הוא ש"כבש" הוא טלה בן שנה, ואיל בן שנתיים (משנה, פרה פ"א מ"ג).

הבשר בחמשה – חמישה כוהנים נושאים את האיל. טלה נישא בידי שישה, כולל זה שנושא את הקרביים. האיל נישא בידי חמישה; שישי ושביעי נושאים את והקרבים – לא ברור מדוע חלוקה זו של כל האברים לעומת הקרביים. אולי משום שהקרביים חריגים, שכן אינם נראים מבחוץ ואינם משובצים בסדר התהלוכה הנקבע לפי "דרך הילוכו" של הקרבן, ואולי באה חלוקת המשנה להדגיש את השונה באיל, שאת קרבי הטלה נושא אדם אחד ואת קרבי האיל שניים, והסלת והיין בשנים שנים – לאיל אין חביתין, אך הסולת והיין מרובים יותר ולכן נישא כל אחד בידי שני כוהנים.