משנת ארץ ישראל על משנה יומא · מבוא · מיקום 9

במסכתנו אין כל ביטוי לתפילה המיוחדת של היום. מסופר על קריאת התורה של הכוהן הגדול, אך לא על התפילה הציבורית. יש להניח שביום זה הונהגה תפילה ציבורית, כמו ביתר המועדים והשבתות, כבר בימי בית שני. פילון אף אומר במפורש: "שאותו היום מוקדש כולו לתחינות ולעתירות ומן הבוקר עד הערב אין האנשים מבלים את זמנם בשום דבר אחר אלא בתפילות מפגיעות מאוד..."⁴⁷על החוקים, ב 195. תפילות מפגיעות משמען תפילות הנאמרות בלהט רב ומפצירות בריבון העולמים שיסלח לעמו או למתפלל. . קשה להניח שהכוונה לתפילות היחיד בביתו. יש, אפוא, להניח שגם במקדש הייתה נהוגה תפילה כלשהי שהשתלבה בתפילת הכוהן הגדול, אבל אין לנו פרטים על כך. היעדרה של התפילה מהמשנה נובע מכך שהמשנה ממעטת בכלל בהזכרת מרכיבי החג מחוץ לעבודת הכוהן. גם על קריאת שמע, שנהגה במקדש בכל יום, אין המשנה במסכתנו מדברת⁴⁸ראו משנה, תמיד פ"ה מ"א, ודיוננו במבוא למסכת ברכות. . מכל מקום, לאחר החורבן בדורות התנאים עוצב נוסח התפילה של החג. לא כאן המקום לעסוק בפרטיו, שכן אין זה מעניינו של פירוש משנת יומא שאינה מזכירה כלל את התפילה. עם זאת, עלינו לעמוד על מרכיב אחד בתפילה.

עד לימינו אנו נהוג ומקובל לכלול בתפילה פיוט מיוחד המתאר את סדרי העבודה (איור 2). במשך הזמן עוצב דפוס קבוע לפיוט המתחיל בבריאת העולם ומסתיים בסיום העבודה במקדש⁴⁹מלאכי, בנועם שיח. . הפיוט הקדום ביותר שהשתמר נתגלה על פפירוס באוקסינרכוס שבמצרים⁵⁰קאולי, פרגמנטים, עמ' 211. , והוא מהמאה הרביעית לערך. הווה אומר, המסורת לומר פיוט כנגד סדר העבודה שהיה בזמנו במקדש הוא קדום, אולי כבר מתקופת התנאים. ייתכן שמסורת הפיוט קדומה עוד יותר. לפיוטי העבודה מבנה ספרותי קבוע, פחות או יותר. הוא מתחיל בבריאת העולם ומסתיים בסידור מפוּיָט של התיאור שבמשנה. גרינץ עמד על כך שפיוט (מזמור) אחד שנתגלה בין כתבי כת קומראן מתחיל בבריאת העולם, ושיער כי זהו סדר עבודה קדמון⁵¹גרינץ, פרקים, עמ' 158-155. . במערת מורבעת 4 נמצא גם קטע תרגום ארמי לויקרא, בפרשת אחרי מות (עבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים)⁵²מגילות מדבר יהודה, 6, עמ' 89-86. . אמנם במערות כת קומראן נתגלה גם תרגום לכתובים (איוב), אבל אין תרגומים לתורה. על כן היה מי ששיער שתרגום זה הוא חלק מסדר עבודה קדמון שכלל את פסוקי התורה הנוגעים לעבודה. כמו כן נתגלה קטע נוסף השייך לספרות כת קומראן, ובו תיאור של הכוהן הגדול ניצב לפני הארון. הקטע אינו ברור, והוא עוסק בשאילה באורים ותומים, או שיש שם קטע מתפילת הכוהן הגדול⁵³ליהמן, מסות ומסעות, עמ' 136-129. . כל הרמזים וההשערות הללו מצטרפים לטענה שלבני כת קומראן הייתה תפילה או מזמורים מיוחדים לתפילת יום כיפור, אבל העדות הברורה הראשונה היא מאוקסינרכוס, כפי שאמרנו. מכל מקום, במאות השישית או השביעית כבר היה טיפוס ספרותי מקובל, מעין סוגה של פיוט שהתגבשותה קדמה, מן הסתם, לתקופה זו (איור 3).

התורה קבעה שיש להתענות ביום הכיפורים, וחכמים פירשו וקבעו את העינויים השונים. הם שללו סיגופים אקטיביים⁵⁴ספרא, אחרי מות פרשה ה, פ"ז ה"א; ירו', פ"ח ה"א, מד ע"ד; בבלי, עד ע"ב. , ואת דרכי העינוי קבעו בהתאמה מסוימת לדרכי האבל, אך בסך הכול הרשימה של שתי הסדרות (דרכי העינוי ודרכי האבל) שונה⁵⁵פ"ח מ"א-מ"ד. . דרכי הכפרה נידונות בסוף המסכת, ושם דנו בפרטי הגישות השונות.