תוי"ט ד"ה מטמא מתוכו. דלתוס' כו' מספקא להו כו' ולדידיה א"ש טפי סיפא כו'. ועי' לקמן בדבור הסמוך. ונראה שלא ראה מש"כ מהרש"ל שם הגי' שהיה ברש"י לפני התוס' דמתוכו היינו שנכנס כולו דרך אחוריו כו' ע"ש. וסיפא פי' דנכנס דרך ביאה דמיטמא בביאת רובו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה נגעים · פרק 13 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"ה זה בסופו. וזה שכתב רש"י רובו ל"ד כו'. הן גם התוס' בשבועות (יז ב') ד"ה אפי'. כתבו כ"פ רובו לבד. ואולי שהם מפרשים דראשו או רובו קאמר וכדאשכחן גבי ולד פ"ק דנדה מ"ה דנחשב כנולד ביציאת הראש או הרוב. אולם גזירת הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו על ראשו ורובו ג' לוגין מ"ש פירושו תרווייהו דוקא כדפסק הרמב"ם בפ"ט מהל' אה"ט ה"ג והוא מהתוספתא. וכן לענין ביאת מקדש בטומאה אשכחן בזבחים (לב ב') דקרי לכניסת ראשו ביאה במקצת דפריך שם וא"א ביאה במקצת שמה ביאה היכי מעייל ידיה כו'. משמע דאי ל"ש ביאה א"ש אע"ג דתנן לקמן פי"ד מ"ט הכניס ראשו כו' ע"ש בתוי"ט בשם רש"י. ולענין סוכה דשיעורה כדי ראשו ורובו עמ"ש בסוכה (ג') בס"ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e0ed4e4ab5c1ffe9b218a9e8e164eabc0799ef6d3172bbbbdec1033a2c3ec26