כדי שיהא ניכר אם פשה. ק"ל חדא דלטעם זה בחדא תיסגי. שנית דנתק משמע דנעקר השער מעיקרו וכמש"כ הרמב"ם ברפ"ח מהל' ט"צ. וגילוח איננו אלא מלמעלה ועיקרו משתייר וא"כ אפי' גלח כל סביבותיו מ"מ יהא ניכר אם יעקרו מעיקרן וכמו בהסגר ראשון ובשאר נגעים:
קריאה במקור
רש״ש על משנה נגעים · פרק 10 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוי"ט ד"ה וכן בשער צהוב. ומה שלא החליטו בתחלה על הפסיון כו' דאין מחליטין את המוחלט. זה אינו ענין לכאן דהתם היינו בנגע אחר. וכאן דבאותו נגע עצמו פשיטא דאין מחליטין אותו שנית. וכה"ג השבתי על הר"ב לעיל פ"ז מ"ג. ואולי גם מהר"ם יכוון לזה ולא נקט לשון המשנה אלא לצחות בעלמא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e0ed4e4ab5c1ffe9b218a9e8e164eabc0799ef6d3172bbbbdec1033a2c3ec26