ואם ספק טמא. התוי"ט הביא בשם הרמב"ם דיראה לו שטומאתו בספק. ונ"ל ראיה מהא דנזיר (סה ב') פריך הגמ' ודלמא קיהה וטמא ותמהו התוס' דא"כ היינו ת"ק. ופי' הרר"י כו' שהת"ק מטמאו בספק ועמש"כ שם. ויש לנו לומר דגם לפי האמת הוא כן:
קריאה במקור
רש״ש על משנה נגעים · פרק 4 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם ור"י קיהה. ונ"פ דר"י מטהר לגמרי ואפי' להסגירו א"צ. ואע"ג דאינו אלא ספק אם להסגיר או להחליט. מידי דהוה אמשנה ד' דפ' דלקמן ע"ש בפי' הרע"ב:
תוי"ט ד"ה קיהה. וה"פ חוץ מנגע זה ועוד אחרת כו'. פירושו דחוק. ולכאורה הנ"ל לפרש דחוץ מזה היינו שהוא ספק אם בהרת קדמה או השער קדם. ואח"כ בסוף שבוע נולד עוד ספק אחר באותו הנגע עצמו ואיזה זה כו' טמא. מטעם דהוה ס"ס לחומרא ספק בהרת קדמה ואת"ל שער קדים שמא היא היא ויש בה פסיון. אך ז"א מב' טעמים. א) דהא לר' יהושע הדין שהוא טהור לגמרי וא"צ אפי' הסגר כמש"כ בסמוך. ואפי' הסגירו אין הסגרו הסגר כמו בטמא את הטהור דאיתא בתוספתא ספ"א דלא עשה כלום. וא"כ ה"ל כמו פסיון בתחלה דאינו מטמא. ויש לדון בזה ע"פ התוספתא שהביא הא"ר בפ' דלקמן מ"ב ע"ש. ב) הרי הר"ש והתוי"ט הביאו לקמן בפ"ד מ"ד מהתוספתא דצריך שידע באיזה שערות הוא מחליטו. כ"ש הכא דצריך לידע באיזה סימן הוא מחליטו אם בשער לבן או בפסיון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e0ed4e4ab5c1ffe9b218a9e8e164eabc0799ef6d3172bbbbdec1033a2c3ec26