ד"ה והחוזר. ונראה כו' אלא ה"ה לפסיון וצירוף. עיין מה שכתבתי לעיל פ"א מ"ג:
קריאה במקור
רש״ש על משנה נגעים · פרק 12 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בא"ד ע"כ ליכא למידרש בפחות כו' שאין חזרה אלא כשחוזר הכל. תימה דא"כ מה זה דקאמר הת"כ יכול כגריס כו'. ואפשר לומר דכגריס נמי מיקרי חזרה משום דעל אבן אחת לא היה מקודם רק כגריס והגריס השני היה באבן השני. ויתורא דהנגע ע"כ אתא לרבות גריס שני:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0e0ed4e4ab5c1ffe9b218a9e8e164eabc0799ef6d3172bbbbdec1033a2c3ec26