אחד אילך ואחד אילך כצ"ל. חזר או שפרח מלות או שפרח בפי' הרמב"ם ז"ל שנם ובלשון המפרש שבתלמוד אינם. וז"ל הרמב"ם ז"ל מענין מה שאמר או שפרח מן האמצע לצדדין הוא שפרח לצד זה ששם החטאת או העולה ופרח משם לקצה האחר הרי כבר היה תערובת החטאת בעולה לפיכך כולן ימותו כמו שנתבאר בתחלת המסכתא עכ"ל ז"ל. וביד ספ"ט דהלכוח פסולי המוקדשין דִלֵג מלת חזר דגם בהאי סיפא לא כתב רק פרח מן האמצע לצדדין כדברישא:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה קינים · פרק 2 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
האשה שהביאה חטאתה תור וכו' בת"כ פ' כי תזריע ספ"ד:
תכפול ותביא עולתה תור עולתה תור וחטאתה בן יונה תכפול ותביא עולה בן יונה בן עזאי אומר וכו' כך צ"ל:
האשה שהביאה חטאתה ומתה. וכו' תוס' פ' תמיד נשחט (פסחים דף נ"ט) ודפ"ק דר"ה דף ו' ובגמ' פ"ק דקדושין דף י"ג ותוספות פרק קמא דזבחים דף ג' ושם בגמ' דף ה' ורש"י ז"ל בפ' חטאת העוף (זבחים דף ס"ח) ובגמרא בפ"ק דמנחות דף ד'. ושם בקדושין כתב הריטב"א ז"ל הא מתני' באשה יולדת שחייבת להביא חטאת והה"נ לכל חייבי עולה וחטאת כגון זב ומצורע וכיוצא בהן וחדא מנייהו נקט ומשום דאיירי רישא דמתני' התם באשה קתני סיפא נמי באשה ע"כ. וקשה לי אני הדיוט בגווה דארישא גופה תקשי דליתני סתמא מי שהביא חטאתו תור ועולתו בן יונה יכפול וכו' לכך נלע"ד דמתני' מלתא דשכיחא נקט דאפילו זיבה מצוי באשה יותר מבאיש אבל הה"נ לכל חייבי עולות וחטאות וכמו שכתבתי בשם הרמב"ם ז"ל בסוף פירקי' דלעיל. ואיתה נמי למתני' בירושלמי פ"ק דחגיגה דף ע"ו וביד ס"פ ראשון דהלכות מחוסרי כפרה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 9617fe33989a960060db2b31b863f6c0bec6ba6d3187d2a7c987aa563a53f8ab