בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם. ובזמן שהן מרובין. רצין ועולין בכבש. וכל הקודם את חברו בארבע אמות זכה. ואם היו שניהם שוין. הממונה אומר להם הצביעו. ומה הן מוציאין. אחת או שתים. ואין מוציאין אגודל במקדש:
קריאה במקור
משנה יומא · פרק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מעשה שהיו שניהם שוין. ורצין ועולין בכבש. ודחף אחד מהן את חבירו ונפל. ונשברה רגלו. וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה. התקינו שלא יהו תורמין את המזבח. אלא בפייס. ארבע פייסות היו שם. וזה הפייס הראשון:
הפייס השני מי שוחט. מי זורק. מי מדשן מזבח הפנימי. ומי מדשן את המנורה. ומי מעלה אברים לכבש. הראש והרגל. ושתי הידים. העוקץ והרגל. החזה והגרה. ושתי הדפנות. והקרבים. והסלת. והחביתין. והיין. שלשה עשר כהנים זכו בו. אמר בן עזאי לפני רבי עקיבא משום רבי יהושע דרך הלוכו היה קרב:
הפייס השלישי חדשים לקטרת בואו והפיסו. והרביעי חדשים עם ישנים. מי מעלה אברים מן הכבש ולמזבח:
תמיד קרב בתשעה. בעשרה. באחד עשר. בשנים עשר. לא פחות. ולא יותר. כיצד. עצמו בתשעה. בחג ביד אחד צלוחית של מים. הרי כאן עשרה. בין הערבים באחד עשר. הוא עצמו בתשעה. ושנים בידם שני גזירי עצים. ובשבת באחד עשר. הוא עצמו בתשעה. ושנים בידם שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. ובשבת שבתוך החג ביד אחד צלוחית של מים:
איל קרב באחד עשר. הבשר בחמשה. הקרבים והסלת והיין בשנים שנים:
פר קרב בעשרים וארבעה. הראש והרגל. הראש באחד. והרגל בשנים. העוקץ והרגל. העוקץ בשנים. והרגל בשנים. החזה והגרה. החזה באחד. והגרה בשלשה. שתי ידים בשנים. שתי דפנות בשנים. הקרבים והסלת והיין בשלשה שלשה. במה דברים אמורים בקרבנות צבור. אבל בקרבן יחיד אם רצה להקריב מקריב. הפשטן ונתוחן של אלו ואלו שוין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7074d41b4acdaaba3e8550df8fea645935c315e0be6035ae332739e973a184ed