הגוסס
ר"ל אדם שקרוב למות, ואינו בר דמים אז, דרוב גוססין למיתה להכי אינו נידר. וג"כ לא נערך, מדכתיב והעמיד והעריך, והאי והעמיד לשון קיום הוא לאפוקי גוסס שאינו בר קיום. [ועי' בח"מ סי' רי"א פי' מלת גוסס. ולפעד"נ דנקרא כך. דתרגוס של על צד תאמנה, על גססיא יתנטלון. ור"ל הכא דמתתיל לצדד אצדודי מדרך החיים. או נ"ל ששרשו גוס, ועניינו פיהוק, כמו שפירש רש"י [נדה ס"ג ב'], על מלת רותת וגוסה, ופי' רש"י שם בַאִילָלער בלשון צרפת, והוא געהנען בל"א. כאדם שרוצה לישן, שפותת פיו ושואף אויר חדש לתוכו וחוזר ודוחהו וסוגר פיו, וכן ג"כ דרך הנוטה למות לפהק. ואף שיש גוססין שיש להן סמנים אחרים, אפ"ה בתרו חז"ל לכנותו בסי' הזה, משום שזה נאות יותר לפי מעמדו. שרוצה ג"כ לישן שינת עולם. ונכתב גוׁסָס?, ככל נחי עין ויו בבנין פוּעל. שיורה על חוזק הפעולה]:
ר"ל אדם שקרוב למות, ואינו בר דמים אז, דרוב גוססין למיתה להכי אינו נידר. וג"כ לא נערך, מדכתיב והעמיד והעריך, והאי והעמיד לשון קיום הוא לאפוקי גוסס שאינו בר קיום. [ועי' בח"מ סי' רי"א פי' מלת גוסס. ולפעד"נ דנקרא כך. דתרגוס של על צד תאמנה, על גססיא יתנטלון. ור"ל הכא דמתתיל לצדד אצדודי מדרך החיים. או נ"ל ששרשו גוס, ועניינו פיהוק, כמו שפירש רש"י [נדה ס"ג ב'], על מלת רותת וגוסה, ופי' רש"י שם בַאִילָלער בלשון צרפת, והוא געהנען בל"א. כאדם שרוצה לישן, שפותת פיו ושואף אויר חדש לתוכו וחוזר ודוחהו וסוגר פיו, וכן ג"כ דרך הנוטה למות לפהק. ואף שיש גוססין שיש להן סמנים אחרים, אפ"ה בתרו חז"ל לכנותו בסי' הזה, משום שזה נאות יותר לפי מעמדו. שרוצה ג"כ לישן שינת עולם. ונכתב גוׁסָס?, ככל נחי עין ויו בבנין פוּעל. שיורה על חוזק הפעולה]: