ברע"ב ד"ה אחד מעשרים וארבע כו' ושיעור המקום כו' אין זורעין בו מזרעוני גינה כו' לפי שהן דקין [כ"ה בר"ש]. ולענ"ד הנל"פ לפי שהן מתעבין ומתרחבין ומתפשטין תחת הקרקע כמו צנון ולפת. לכן דרך לזורען נפרדין זה מזה כדי לתת מקום לכאו"א שיתפשט:
קריאה במקור
רש״ש על משנה כלאים · פרק 2 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ברע"ב שם בסופו. הלכך אם נתערב בסאה תבואה כביצה כו' ימעט. ובד"ה כשם כגון ז"פ שנתערב בסאה חטין כו' [וכ"ה בר"ש]. ול"ד במחכתה"ג דהל"ל בסאה פחות רובע דאינו אסור אלא מכ"ד מלבר כמו שהביא בריש הפרק בשם הירושלמי (ועי' בשנ"א שהביאו בשלימות והר"ש קצרו) וכן הרמב"ם ברה"פ כ' כערך א' אל כ"ג. וכאן וכן בחבורו לא דייק:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 92d859507e1bdb1de94cc4c81a2f4036fc21e403766d94d326883201394d1695