ברע"ב ד"ה ר"א אוסר. מטפחות ידים לפי שפעמים מחמם בה ידיו. ובפכ"ד מכלים מי"ג איתא דטמאה מדרס ופי' שם מפני שפעמים נותנה עה"כ וישן עליה והוא מהירושלמי דהכא. ואולי כיון דלהציע תחתיו מותר מדאורייתא לא הוי ר"א אוסר מפני חששא זו:
קריאה במקור
רש״ש על משנה כלאים · פרק 9 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בתור"ע אות ל"ט [עי' ברע"ב ובר"ש בשם הירושלמי וברא"ש] ותמיה לי דאף כו' ואינו דרך מלבוש מ"מ כו' ליתסר כמו מרדעת על כתפו להוציא עליה זבל ע"ש. ול"נ דלאצולי בגדיו מטינוף לא חשיבא הנאת כלאים וכ"ה בירו' ריו"ח יהיב מפה (פי' של כלאים) על מנוי ואינו אסור משום כלאים. ומשני דלא ינבלון מאניה דאינו אסור רק הנאת הגוף עצמו ומרדעת על כתפו הוה הנאת הגוף דמגנת על כתפו שלא ירגיש קושי הקופה או שלא יתלכלך כתפו מן הזבל והוא דומיא דמפני החמה כו'. וכן הש"ך בסי' ש"א ס"ק ח' ל"ד במחכ"ת שכ' במרדעת שלא ילכלך בגדיו והעט"ז שהביא שם דק שפיר שכ' שלא ילכלך בזבל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 92d859507e1bdb1de94cc4c81a2f4036fc21e403766d94d326883201394d1695