בד"א בזמן שהיא כלי. לא נקטיה לרבנן משום דינא דהך בבא דלדידהו באינה גבוהה שוה פחותה ופקוקה בקש לבזמן שהיא כלי אלא משום דפליגי הכא רבי אלעזר ורבי שמעון נקטיה ועוד משום דבהיתה גבוהה יש חילוק כדקתני באידך בבא בדברי חכמים דמשוי מחזקת ארבעים סאה לפחותה ופקוקה בקש אבל תנא קמא לא: אין טומאה עולה לה אף לא יורדת ממנה. בזמן שהטומאה תחתיה אינה עולה לתוכה ובזמן שהטומאה בתוכה אינה יורדת תחתיה. תניא בתוספתא [פ"י] מודה ר' אלעזר ור"ש בטומאה תחת הפקק טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת. פי' דהא דמטהרי בפחותה משום דעשויה כעין כלי והיה עליה תורת כלי מה שאין כן בפקק: תחתיה טמא אבל תוכה וגבה טהור וכשהטומאה בתוכה או על גבה כנגדו עד הרקיע טמא אבל תחתיה טהור:
קריאה במקור
ר"ש משאנץ על משנה אהלות · פרק 9 · משנה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Talmud Bavli, Vilna, 1880.
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cf5157499d019bc38511015b901d5e858b569079be81e05abf44302c56c2e4d6