מלאכת שלמה על משנה פרה · פרק 4 · משנה 3

ולשתות מדמה כשרה. כצ"ל וכמו שפי' רעז"ל. וכן גירסת הרמב"ם ז"ל ג"כ שם ביד פ"ד וז"ל שחטה ע"מ לאכול מבשרה או לשתות מדמה כשרה לפי שלא נאמר בה ריח ניחוח ע"כ. אמנם מתוך פירושו כאן במשנה משמע קצת שהיה גורס בתחלה בילדותו פסולה וז"ל ואשר חייב שנפסול אותה אם חשב לאכול ממנה ואפילו אצל חכמים לפי שלא בא לריח ניחוח ע"כ. ומ"מ יש ספק אצלי אם היה צריך להגיה לשונו ז"ל כך ואשר חייב שלא נפסול אותה אם חשב לאכול ממנה ואפילו אצל חכמים לפי שלא נאמר בה לריח ניחוח. אחר זמן רב בא לידי תוספות יום טוב והילך לשונו על מנת לאכול מבשרה וכו'. ר' אליעזר אומר אין מחשבה פוסלת כו' עד ומה מאד נדחק הכ"מ בפירוש ר"א דהכא בפ"ד מה"פ ובלי ספק דאשתמיטתיה פי' הר"ש והר"ב ז"ל ע"כ. ולע"ד נראה דתירוצו השני שכתב שם אינו דחוק וזה כל לשונו ומה שכתב ע"מ לאכול מבשרה וכו' שם שחטה ע"מ לאכול מבשרה או לשתות מדמה כשרה כך היא גירסת רבינו ז"ל ואע"ג דמסיים בה ר' אליעזר אומר אין מחשבה פוסלת בפרה צריך לומר דלאו אמאי דסמיך לי' קאי דא"כ היינו ת"ק אלא אריש פירקא קאי דקתני שחטה שלא לשמה וכו' פסולה. ועוד י"ל דת"ק לא מכשר אלא בע"מ לאכול מבשרה או לשתות מדמה משמע הא שאר מחשבות פוסלות בה ור' אליעזר פליג ואמר דאין שום מחשבה פוסלת בה ע"כ. וי"ס ר' אלעזר בלתי יו"ד: