קריאה במקור

יכין בכורות · פרק 2 · סעיף 39

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ירעה עד שיסתאב
שיתהווה בו מום. מדהוא ספק בכור. ונאכל במומו לבעלים. וה"ה אותו שנתן להכהן. ירעה עד שיסתאב. ויאכלנו כהן במומו. דהרי א"א להקריבו. דשמא אינו בכור ומכניס חולין בעזרה. ואפ"ה נקט והשני. מדבעי למתני וחייב במתנות. והרי בהמת כהן פטור ממתנות [כחולין קל"ב]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 74c37706fedfe1163c27d913975696af0330227f8e17601788c2d3d3236ef570