קריאה במקור

יכין בכורות · פרק 2 · סעיף 46

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
נותן שניהם לכהן
ואילה"ק דנימא ספק הוא. שמא אחת נימח ונימק הולד שבמעיה וטנפה. או שמא שניהן טינפו ואח"כ ילדו הזכרים. והרי טינוף פוטר בבהמה דקה [כפ"ג מ"א]. ואי"ל משום דרוב בהמות ולד מעליא ילדן. וטינוף הוה מיעוטא ולא חיישינן לה. ליתא. דהרי חיישינן לטינוף [שם]. נ"ל דדוקא התם קודם שראויות ללידה וכבר ראויות להתעבר חיישינן לטינוף. משא"כ הכא שכבר ראויה ללידה. הוה טינוף מלתא דלא שכיחא [ועי' תוס' ד"כ ע"א ד"ה ר' יהושע]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 74c37706fedfe1163c27d913975696af0330227f8e17601788c2d3d3236ef570