קריאה במקור

יכין בכורות · פרק 4 · סעיף 41

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואין לוקחים ממנו צמר מלובן וצואי
ה"ק. מלובן מצואה. ור"ל אע"ג שהוא מלובן לא אמרינן אי דבכור הוה היה ממהר למכרו קודם שילבינו. דליבון טרחא קלה היא. ובשעה מועטת נעשית. [ונ"ל דאפ"ה נקט וצואי. דקמ"ל דדוקא במלובן שיש בו עדיין קצת צואי ולכלוך. שלא נתלבן ביותר. דכך נעשה ע"י רחיצה בשעה מועטת. אבל במלובן מאד. שניכר שנתלבן בחמה או בצבע לבן. מותר לקנות ממנו. דלזה צריך שהוי רב]:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 74c37706fedfe1163c27d913975696af0330227f8e17601788c2d3d3236ef570