ולא בראוי כבמוחזק
ר"ל אינו נוטל פי שנים בנכסים שלא היה אביהן מוחזק בהן בשעת מיתתו. רק שראויין ליפול לו בירושה. ונפלו לו לאחר מותו. וה"ה בהיה להאב מלוה ביד אחרים. אפילו בשטר. מקרי ראוי. ונ"ל דמהאי טעמא נמי לא הוי סגי לתנא למנקט מלת ראוי לחוד אלא נקט ראוי כבמוחזק לאשמעינן דאפילו היה ראוי כמוחזק דהיינו שהיה שטר מקויים שוודאי ישולם אפ"ה אין להנך בהן חלק דלא נידן כמוחזק ממש. רק בהיה להאב משכון על הרוב מקרי מוחזק. וי"א דוקא משכון של ישראל. מיהו בהיה להאב חוב ביד הבכור. יש להסתפק אם מקרי מוחזק. ובכה"ג אף דבכל ספק קיי"ל דהממע"ה. הכא קיי"ל דיחלוקו [שם ס"ז. ונ"ל דה"ט. דאע"ג שהוא מוחזק. עכ"פ גם הם מוחזקין. דנכסי בחזקת יתמי קיימי [כח"מ רנ"א ב']. וא"כ הו"ל כב' אוחזין בטלית. דחולקין בלי שבועה [כח"מ קל"ח]:
ר"ל אינו נוטל פי שנים בנכסים שלא היה אביהן מוחזק בהן בשעת מיתתו. רק שראויין ליפול לו בירושה. ונפלו לו לאחר מותו. וה"ה בהיה להאב מלוה ביד אחרים. אפילו בשטר. מקרי ראוי. ונ"ל דמהאי טעמא נמי לא הוי סגי לתנא למנקט מלת ראוי לחוד אלא נקט ראוי כבמוחזק לאשמעינן דאפילו היה ראוי כמוחזק דהיינו שהיה שטר מקויים שוודאי ישולם אפ"ה אין להנך בהן חלק דלא נידן כמוחזק ממש. רק בהיה להאב משכון על הרוב מקרי מוחזק. וי"א דוקא משכון של ישראל. מיהו בהיה להאב חוב ביד הבכור. יש להסתפק אם מקרי מוחזק. ובכה"ג אף דבכל ספק קיי"ל דהממע"ה. הכא קיי"ל דיחלוקו [שם ס"ז. ונ"ל דה"ט. דאע"ג שהוא מוחזק. עכ"פ גם הם מוחזקין. דנכסי בחזקת יתמי קיימי [כח"מ רנ"א ב']. וא"כ הו"ל כב' אוחזין בטלית. דחולקין בלי שבועה [כח"מ קל"ח]: