משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · פרק 3 · משנה 6

הקשר למשנה הקודמת יוברר להלן.

הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה – "יורדי ים" אלו ספנים (מלחים). אמנם הביטוי "יורדי ים" עשוי להתפרש כמכוון לכל מי שעשוי לרדת בים, כלומר לכלל האנושות, אך "סתם נדרים... ופרושם להקל", כלומר אנו מפרשים את הנדר כחל על מעט ככל האפשר, ומפרשים שהכוונה רק ליורדי ים מקצועיים.

ומיושבי יבשה אסור ביורדי הים – אם נדר מ"יושבי היבשה" נכללים בכך כל האנשים, כולל ספנים מקצועיים. אמנם אלו שוכנים בעיקר בים, אבל גם הם "יושבי יבשה".

שיורדי הים בכלל יושבי [הים היבשה] – "הים" נכתב ונמחק ומתחתיו נכתב "היבשה". המונח "יושבי יבשה" כולל גם מלחים.

לא כאילו ההולכים מעכו ליפו אלא מי שדרכו לפרש – "יורדי ים" אינם כאלו היוצאים להפלגות קצרות, אלא יורדי ים מקצועיים המפליגים למרחקים⁶⁶ראו אלבק בהשלמותיו, עמ' 361. לדעתו ייתכן שהמשפט חל רק על הרישא, ולפירושנו הוא מגדיר את המונח "יורדי ים" ברישא ובסיפא, ואין סיבה מדוע לא תחול הגדרה זו על כל חלקי המשנה, וראו ירו', לח ע"א. . גם בירושלמי הדוגמה לשיט קצר כזה היא הפלגה לאורך החוף מעכו ליפו (לח ע"א) וגם הבבלי מביא דוגמה זו (ל ע"ב), אלא שבבבלי שתי מסורות הנחלקות האם הפלגה מעכו ליפו היא דוגמה ליורדי ים או ליושבי יבשה. ההבדל בין התלמודים נובע מהכרת הרֵאליה. עבור התלמוד הירושלמי המציאות ברורה, ועבור הבבלי המציאות מעורפלת.

שיט חופים

שיט חופים היה תופעה תדירה. סוחרים הפליגו בין הנמלים לאורך החוף ומכרו סחורה. כך אנו שומעים על "הלוקח מן הספינה ביפו ומן ספינה בקסרי⁶⁷כך צריך לגרוס, כבכתב יד וינה. בכתב יד ערפורט "בציפורי", וברור שסחורה בציפורי גדלה בארץ. חייב" (תוס', דמאי פ"א הי"א). רוב הסחורה החקלאית בערי נמל אלו הגיעה, מן הסתם, מנמלי החוף של ארץ ישראל, ולכן חייבת במצוות התלויות בארץ. בברייתא אחת מבחינים חכמים בין הפלגה לטווח ארוך, שאותה מותר להתחיל רק שלושה ימים לפני שבת, לבין הפלגה לטווח קצר, שאותה מותר להתחיל גם בערב שבת. הפלגה לטווח קצר מכונה "בין צור לצידן"⁶⁸תוס', שבת פי"ג הי"ג; תנחומא, שלח א; במדבר רבה, טז א. . כך גם אנו שומעים על בני מישן שתושביה היו מפליגים מצור לצידון, אך בערב שבת נמנעו מכך כדי שלא להגיע למצב של חילול שבת (בבלי, פסחים נ ע"ב). אפשר שמישן זו היא עיירת חוף בצפון שזיהויה אינו ברור, ואפשר שהכוונה לעיר הידועה בדרום בבל (על חוף הים הפרסי). בני עיר זו ודאי לא הפליגו מצור לצידון, אך הם הפליגו לטווח קצר, והפלגה כזאת מכונה "בין צור לצידן". כך או כך, יש כאן אזכור להפלגה רגילה לטווח קצר, וזו מכונה "בין צור לצידן".

בספר הנוצרי Doctrina Iacobi מסופר על סוחר משומד המפליג מצור לעכו ומנהל ויכוח דתי עם יהודי עכו. גם סוחר זה שייך לסוחרי החופים שעליהם דיברנו⁶⁹ביפו אף נמצאה כתובת של יהודי מעכו שהגיע ליפו לפי הוראת אחותו (קליין, ספר הישוב, עמ' 84 מס' 33). זו עדות נוספת לקשר הרצוף בין ערי חוף אלו. . לשיט חופים נדרשו ספינות קלות, לא יותר מסירות גדולות, ואלו מופיעות תדיר באמנות התקופה (איור 24).

כפי שהצענו לעיל המשנה הקודמת עוסקת בפירוש המונח "הרי עלי", ונבחר הפירוש המקל כפי שקבעה המשנה (פ"ב מ"ד).