משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · פרק 3 · משנה 3

נדרי אנסים – ואלו הם נדרי אנסים שבטלים, כאמור במשנה א: הידירו חבירו שיאכל אצלו – כאמור בפירושנו במשנה א, הדרת החבר שיבוא לאכול הייתה תדירה. במשנה א מוצג הנדר שם כנדר זירוזין הבטל מעיקרו, ובמשנתנו הנדר תקף. שם אלו דברי רבי אליעזר בן יעקב ובמשנתנו דברי חכמים, כפי שפירשנו שם. הירושלמי מפנה למחלוקת להלן (פ"ח מ"ז) בשאלה האם נדר כזה תקף, אף שאינו מזכיר את משנה ג³⁸ראו עוד פירושנו להלן פ"ח מ"ז. . ייתכן גם שבמשנתנו לא ביקש הנודר לבטל את הנדר, אדרבה, הוא התכוון במלוא הכנות לבוא לחברו אלא שנבצר ממנו, ואין במשנתנו כל עמדה על תקפותם של נדרי זירוזין.

וחלה הוא – המוזמן חלה ואינו יכול להשתתף בסעודה, או שחלה בנו – אף זו סיבה לאי האפשרות למימוש ההזמנה. מחלות ילדים היו אירוע תדיר ורב סכנה. לפי ממצאי העצמות במערות קבורה קרוב ל-40% מהנולדים מתו בעשרים השנים הראשונות לחייהם. הרגישות למחלות ילדים הייתה אפוא רבה, ואין-האונות מולן מתסכלת.

או שעיכבו נהר – הצפות אינן מקרה שבכל יום, אך בחורף הגיאיות מתמלאים מים וחצייתם קשה, אם כי רק לעתים רחוקות היא ממש בלתי אפשרית (תמונה 2 הצפת נהר).

הרי אלו נדרי אנסין – ובטלים. התלמוד הבבלי מסביר שהנדר נידר לכתחילה על מנת כן שההזמנה תבוטל אם יתברר שאירע אונס. הנדר היה תלוי, אפוא, במעין תנאי שלא נאמר ושאיש לא חשב עליו בצורה מודעת. זהו הסבר משפטי שאינו מוזכר במשנה עצמה, ואין בו צורך להבנת המשנה. זאת ועוד; לו היה הסבר זה מקורי ניתן היה להחילו גם על נדרי טעות ונדרי זירוזין. דומה, אפוא, שזהו ניסיון של התלמוד לטשטש את החידוש הנועז שבמשנה ולתעלו למסלול הלכתי רגיל.

מן הראוי להדגיש שהאונס הנזכר במשנה איננו אונס מוחלט. מחלת ילד, למשל, איננה מונעת יציאה מהבית, הרי עדיין יש מי שיטפל בילד. הוא הדין ברוב המקרים של הצפת נחלים. אלו עיכובים שאינם מוחלטים, אך די בהם לבטל סעודה משותפת.