משנת ארץ ישראל על משנה נדרים · פרק 5 · משנה 2

היה אחד מן השוק מודר מאחד מהם הנייה – הנדר אינו בין דיירי החצר אלא בין אחד הדיירים לאחד מהשוק, לא יכנס לחצר – כדעת חכמים לעיל, רבי אליעזר בן יעקב אומר יכול הוא לומר לתוך שלחבירי אני נכנס ואיני ניכנס לתוך שלך – גם רבי אליעזר לשיטתו שנדר זה אינו מונע כניסה לחצר, וכבמשנה הקודמת.

למונח "שוק" סדרת משמעויות קרובות:

1. מקום מסחר שבו מרוכזות החנויות. במשמעות זו השוק הוא התרגום העברי ל"אגורה" היוונית ו"מרקטו" או "אמפוריון" ברומית. עם זאת האגורה היא בדרך כלל מבנה בעל סגנון קבוע, והשוק הוא ריכוז חנויות סתם⁶כגון משנה, מנחות פ"י מ"ה; מכשירין פ"ו מ"ב; תוס', מעשרות פ"ב מ"ד, ועוד. . לעתים ברור מההקשר שהעורך רואה לפניו את האגורה הרומית; משמעות זו מצינו רק במקורות אמוראיים⁷בבלי, שבת לג ע"ב; עבודה זרה ב ע"ב; בראשית רבה, סז ז, עמ' 762; תנחומא, בלק טו, עמ' 140; שופטים ט, עמ' 31, ועוד. . במקורותינו אנו שומעים על שוק של צמרין, של טבחין, שוק עליון (בירושלים וציפורי ועוד) (איור 44).

2. רובע מגורים. העיר, ובעיקר הפוליס הגדולה, חולקה לרבעים, "אמפודיה". עדויות לרבעים מעין אלו יש בבית שאן (איור 45). במשמעות זו משמש המונח למשל בתיאור האגדי והדמיוני של ירושלים או "רומי", שבכל אחת מהן היו שווקין רבים⁸איכה רבה, א ב, עמ' 44-43; בבלי, פסחים קיח ע"ב; מגילה ו ע"ב, ועוד. . גם משמעות זו נמצאה רק במקורות אמוראיים, אלא שיש מקורות תנאיים שאפשר לפרשם במשמעות זו או במשמעות הקודמת.

3. סתם חוץ לא מוגדר, "אחד מהשוק"⁹משנה, פסחים פ"ט מ"א; קידושין פ"ד מ"ב; תוס', עירובין פ"ה הי"ד ועוד. .

במשנתנו ה"שוק" מופיע במשמעות השלישית, הרחבה מכולן, ואשר נגזרה למעשה מהמשמעות הראשונה.