[אות ז] במשנה נמצא על שלו טמאין. היינו בבא עליה סמוך לוסתה דהיה לו לחוש שתראה דם כדאיתא בפ"ח (מ"ט). ואף בידע הדין דאסור לשמש סמוך לוסתה מ"מ כיון דסבר יכול לבעול בלא דם לא מקרי מזיד. אבל בבא עליה שלא בסמוך לוסתה כיון דמותר לשמש עמה הו"ל אונס גמור דמאי היה לו למעבד. כך מתבאר בסוגיא דפ"ב דשבועות וכ"כ הרמב"ם (פ"ה מהל' שגגות). והכ"מ שם כתב דלהרמב"ם דס"ל דצנועות בודקו' לפני תשמיש אפשר דאם שימש בלא בדיקה לא מקרי אונס וחייבים בקרבן:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה · פרק 2 · משנה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות ח] הר"ב ד"ה טמאים מספק. ספק היא לתלות. אף דלגבי דידה ליכא ספק דהא ודאי מגופה היא מ"מ כיון דאם עתה ראתה הוי שלא בהרגשה דטמאה רק מדרבנן והוי רק כמו טומא' כתם דהוי ספק טמא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8564770f7c526386d23a859ad83c19232b60d4dbea5ec924fae2f5af2e354930