[אות יג] תו"ח סד"ה המפלת פרש"י שלי'. דאין שליא בלא ולד וצ"ע. לק"מ דיום מ"א היינו מן הטבילה. ושמא לא נקלט הזרע עד יום ג' והוי עדיין מיא בעלמא. ובאמת אחר ג"י א"צ שתשב לנדה. וכ"כ להדיא הרשב"א בתהה"א (דקפ"ו ע"ב). ואולם יש לעיין בסיפא דקאמר ר"י יום שמונים ואחד תשב לזכר ולנקיבה ולנדה אמאי תשב לנקיבה הא הוי ס"ס ספק זכר ואת"ל נקיבה דלמא לא נקלט הזרע עד יום ג' והוי מיא דבזה ל"ש סברת תוס' (המוזכר לעיל בתי"ט) דה"נ תאמר ס"ס בהיפוך דהא הכא ל"ש בהיפוך דאם תראה ביום ל"א וביום מ"א ליכא להקל מס"ס דאם הוא זכר בודאי אינו נפל:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה · פרק 3 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8564770f7c526386d23a859ad83c19232b60d4dbea5ec924fae2f5af2e354930