[אות טו] בר"ב ד"ה כרוקה. מזכר נפקא. ואף דאיכא למיפרך דמה לזכר שטעון פריעה ופריעה ואסור בתשמיש משא"כ בנקיבה. מ"מ נכתוב רק בנקיבה ונילף זכר מינה אע"כ מדכתיב לזכר אמרי' אם אינו ענין לזכר תנהו ענין לנקיבה ואם אינו ענין לרוקה תנהו ענין לדמה גמרא. והא דלא מוקמי' לזכר עצמו ולדם מגפתו וכיוצא דלאו טעון הוא היינו כיון דלא מצינו לו בעלמא טומאה מוקמי' יותר על נקיבה ולדם טוהר כיון דדמי לדם נדה תוס':
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה · פרק 4 · משנה 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8564770f7c526386d23a859ad83c19232b60d4dbea5ec924fae2f5af2e354930