תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה · פרק 4 · משנה 7

[אות יט] בר"ב ד"ה בחזקת טהרה. ואינה צריכה לבדוק עצמה. אבל בראתה מטמא מעל"ע גמ'. וכתבו תוס' הקשה הר"ר יעקב מאורליינש דהכא אמרינן דמטמאת מעל"ע ואעפ"כ אמר רב יהודה דא"צ בדיקה ובפ"ק אמרי' דאשה שיש לה וסת וד' נשים [ואשה שעברו עליה ג' עונות. לשון זה מוקשה דהא עברו עליה ג' עונות הוא מכלל הד' נשים] דתנא התם אעפ"י שאמרו דיין שעתן דצריכים בדיקה. וי"ל דיש לה וסת איכא למימר כיון דאורח בזמנו בא צריכה בדיקה בשעת וסתה ואהנך נמי איכא למימר דצריכים בדיקה שלא תשתכח תורת בדיקה וכו' עכ"ל. ולשון זה דיש לה וסת וכו' צריכה בדיקה בשעת וסתה לי העני אינו מובן דפשיטא דבשעת וסת צריכה בדיקה. אבל הקושיא היה ממה דצריכה בדיקה שלא בשעת וסת ולענ"ד מיש לה וסת ליכא קושיא דהא באמת באין לה וסת מטמא מעל"ע כדמסקי' בפ"ק (דף ה' ריש ע"א). וא"כ י"ל די"א ימי זיבה מסולקת יותר מאשה שלא בשעת וסתה. והא דבשעת וסתה דיה שעתה היינו כיון דעתה ראויה לראות לא חיישי' לראתה מקודם שלא בשעת וסתה כשעת סילוק דמי'. והא דבי"א ימי זיבה מטמאין מעל"ע היינו כיון דגם עתה הראיה בשעת סילוק חיישינן לראתה מקודם והוי כמו ראתה שלא בשעת וסתה ומ"מ א"צ בדיקה דמסולקת יותר משלא בשעת וסתה (ואף למה דהיה ס"ד לעיל ד"ה דר' דוסא אפילו שלא בשעת וסתה דיה שעתה א"כ הרי קילא מי"א יום י"ל דלהך צד באמת גם בתוך י"א צריך בדיקה ומתני' דקתני בחזקת טהרה היינו כאוקימתא דר"ח דלא נצרכה אלא לר"מ וכו') והקושיא רק מד' נשים דדיה שעתן ומסולקת יותר מי"א ימי זיבה ואפ"ה צריכה בדיקה אבל משלא בשעת וסתה ליכא קושיא כלל ואולי יש ט"ס וכוונתם בתירוצם לדברינו הנ"ל ודו"ק: