[אות ב] בר"ב ד"ה דיין שעתן. שנגעו בהן משעת ראייתן ואילך ול"א. ר"ל דאין למידק מלשון דיין שעתן דהיינו יכולים להקל יותר. אלא כיון שהיה בדין להחמיר ואין מחמירין היינו דיין. הרמב"ן והר"ן והביא איזה מקומות בש"ס כזה:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדה · פרק 1 · משנה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות ג] שם ד"ה מפקידה לפקידה. חוששין למגע' מבדיקה ראשונה ואילך. היינו לקדשים וכן לתרומה כדאי' במתני' דסוף פרקין עי' בהר"ב שם אבל לא לחולין אפי' נעשו על טהר' תרומה וגם לטהרות ברה"ר לא הוי ודאי רק ספק דגם ב"ה ס"ל דמדינא אוקמי אחזקה אלא דעשו סייג לקדשים. והא דלא טמא מדינא אף לחולין ברה"י כמו בכל ספק טומאה ברה"י דטמא ודאי אף במקום חזקה. כתבו תוספ' דלא ילפי' מסוטה שטמא למפרע ועי' בתוס' דס"ל אף ברה"ר ס"ל לב"ה דמטמא למפרע אבל דעת הר"ן בחי' דברה"ר ודאי טהור:
[אות א] במשנה כל אשה שיש לה וסת. בזה ובהנך ד' נשים (במ"ג) מ"מ מחזקי' הדם קצת למפרע דהיינו כשיעור שבעלה חייב עליה חטאת (במ"ב דפ"ב) הטהרות טמאות וכשיעור שבעלה חייב עליה אשם תלוי טהרותיה תלויות לבר פדא במסכתין (ד"ס ע"ב). ולר"א שם אפילו בעלה בחטאת טהרותיה תלויות. ע"ש ברש"י ותוס':
[אות ד] בר"ב ד"ה וסת. ובדקה בשעת וסתה ומצאה טמאה. אבל ראתה שלא בשעת וסתה כיון דראתה שלא בזמנה איכא למימר דמקמי הכי הוי דהא ליכא למימר אורח בזמנו בא. פי' רש"י בגמרא:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 8564770f7c526386d23a859ad83c19232b60d4dbea5ec924fae2f5af2e354930