משנה נדרים · פרק 8

קונם יין שאני טועם היום. אינו אסור אלא עד שתחשך. שבת זו אסור בכל השבת ושבת שעברה. חדש זה אסור בכל החדש וראש חדש להבא. שנה זו. אסור בכל השנה וראש השנה לעתיד לבוא. שבוע זה אסור בכל השבוע ושביעית שעברה. ואם אמר יום אחד. שבת אחת. חדש אחד. שנה אחת. שבוע אחד. אסור מיום ליום:

עד הפסח. אסור עד שיגיע. עד שיהא אסור עד שיצא. עד לפני הפסח. רבי מאיר אומר. אסור עד שיגיע. רבי יוסי אומר. אסור עד שיצא:

עד הקציר. עד הבציר. עד המסיק. אינו אסור אלא עד שיגיע. זה הכלל. כל שזמנו קבוע. ואמר עד שיגיע. אסור עד שיגיע. אמר עד שיהא אסור עד שיצא. וכל שאין זמנו קבוע. בין אמר עד שיהא. בין אמר עד שיגיע. אינו אסור אלא עד שיגיע:

עד הקיץ. עד שיהא הקיץ. עד שיתחילו העם להכניס בכלכלות. עד שיעבור הקיץ. עד שיקפלו המקצועות. עד הקציר. עד שיתחיל העם לקצור. קציר חטין. אבל לא קציר שעורים הכל לפי מקום נדרו. אם היה בהר. בהר. ואם היה בבקעה. בבקעה:

עד הגשמים. עד שיהיו הגשמים. עד שתרד רביעה שניה. רבן שמעון בן גמליאל אומר עד שיגיע זמנה של רביעה. עד שיפסקו גשמים. עד שיצא ניסן כולו. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר. עד שיעבור הפסח. קונם יין שאיני טועם השנה. נתעברה השנה. אסור בה. ובעיבורה. עד ראש אדר עד ראש אדר הראשון. עד סוף אדר. עד סוף אדר הראשון. רבי יהודה אומר קונם יין שאיני טועם. עד שיהא הפסח. אינו אסור אלא עד ליל הפסח. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לשתות יין:

אמר קונם בשר שאיני טועם עד שיהא הצום. אינו אסור אלא עד לילי צום. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול בשר. רבי יוסי בנו אומר. קונם שום שאיני טועם. עד שתהא שבת. אינו אסור אלא עד לילי שבת. שלא נתכוון זה אלא עד שעה שדרך בני אדם לאכול שום:

האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך. אם אין אתה בא ונוטל לבניך כור אחד של חטין. ושתי חביות של יין. הרי זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ויאמר לו כלום אמרת אלא מפני כבודי. זהו כבודי. וכן האומר לחבירו קונם שאתה נהנה לי אם אין אתה בא ונותן לבני כור אחד של חטין. ושתי חביות של יין. רבי מאיר אומר אסור עד שיתן. וחכמים אומרים אף זה יכול להפר את נדרו שלא על פי חכם. ויאמר לו הרי אני כאילו התקבלתי. היו מסרבין בו לשאת בת אחותו. ואמר קונם שהיא נהנית לי לעולם. וכן המגרש את אשתו ואמר קונם אשתי נהנית לי לעולם. הרי אלו מותרות להנות לו. שלא נתכוון זה אלא לשום אישות. היה מסרב בחבירו שיאכל אצלו אמר קונם לביתך שאיני נכנס. טיפת צונן שאיני טועם לך. מותר ליכנס לביתו. ולשתות ממנו צונן שלא נתכוון זה. אלא לשום אכילה ושתיה: