כך משמע מרמב"ם הנ"ל. וערלח"מ שם. ולתוס' דוקא בעשה מלאכה בביה"ש של מוצאי שבת. ועי' מ"ש בקופת הרוכלין דף י"א ע"ב (אות ו). ותמהני וכי צריך בשעת החטא איקבע איסורא אם רק השתא נודע שכבר איקבע איסורא, ר"ל שיהיה כאן איסורא וודאי, והרי פשוט כשהיה היום כאן שומן, ולמחר הוציאו השומן והכניסו חלב במקומו ואכל כאן חתיכה א', ואינו יודע אם אכל החתיכה ביום הקודם ונמצא שאכל שומן או שאכל החתיכה ביום ב' וחלב אכל, בכה"ג פשיטא דחייב, דאף דבשעה שהיה כאן השניי' לא היתה ראשונה כאן עכ"פ לא גרע מאכל עכומ"ז הראשונה ואכל ישראל השניי' דמחשב בש"ס איקבע איסורא, אף דבשעה שאכל ישראל שנייה לא נשארה רק חתיכה אחד של ספק ולא קיי"ל כרבא דאמר מצוות קרינן ופטור באכל עכומ"ז הראשונה [עי' בש"ס] וא"כ מכ"ש הכא דנשארה לבסוף חתיכת איסור וודאי, וא"כ ה"נ ביה"ש של ע"ש. ועי' ש"ס די"ח א' ורמג"א שמ"ב ודו"ק.
קריאה במקור
בועז על משנה כריתות · פרק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7127ff2d64c3dcccc3e5a249129e477b957f99a48c7757ad77ae8c3b611288b2