שני שעירי יום הכפורים. שנויים באחרי מות (ויקרא טז, ה):
קריאה במקור
הון עשיר על משנה מנחות · פרק 3 · משנה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שני כבשי עצרת. הם בהמות כשעירים:
שתי חלות. באות עם הכבשים:
שני סדרים. של לחם הפנים, כל לחם שוה לחבירו כשתי חלות:
שני בזיכים. באים עם הלחם:
שני מינין שבנזיר. כל שני שבענין הקרבנות נקט בהדי הדדי:
שלשה שבפרה. קחשיב ואזיל בסדר החשבון:
ארבעה שבתודה. מכל חשבונות הארבעה זה דומה יותר לשני מינים שבנזיר הנזכר קודם שלש שבפרה, ואי לאו משום סדר המנין היה ראוי לשנותו תכף אחריו:
ארבעה שבלולב ארבעה שבמצורע. סמך לולב למצורע, לרמוז דמדת ארבעה שבמצורע, רומזת למדת הענוה כמו אגודת הלולב כמו שאז"ל, וסמכו לתודה מפני שאוחזי' אותו כשקורים את ההלל שמנענים אותו באמירת הודו:
שבע הזיות של בין הבדים וכו'. אע"ג דהם מענין שני שעירים, הקדים להם שבע הזיות שבפרה משום דזוטרי מילייהו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Hon Ashir, Amsterdam, 1731
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002072341/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: fc0d70b9c91b386a653276315237878c73248d89c4f91388fdfe2cb0896d8e66