ומותרין ברבעי. פי' הרמב"ם מפני שהוא כמע"ש ולא יתקדש בו אלא הראוי לאכילה. ואפ"ה אסורים בנזיר. וא"כ יקשה מדוע הני דמשנה דלעיל שרו אף בנזיר ופי' שם הטעם דאינם מאכל. וצ"ל דאינם מאכל פירושו שאינם נאכלים כלל וא"ר לאכילה (והם הנמנים במשנה זו) פי' אם יש להשיג דב"א אינם אוכלין אבל ע"י דוחק נאכלים. עי' נזיר ר"פ ג' מינים וברמב"ם פ"ה מהל' נזירות ה"ב (וכן יש לכוון שינוי הלשונות שבהרע"ב. ותוי"ט ל"ד במה שהעתיק כאן לישנא שכתב הרע"ב לעיל) אך לפ"ז יקשה מהא דמע"ש נוהג בכרשינים בפ"ב דמע"ש מ"ד ולשון הרמב"ם שם ואינם מאכל אדם. והרע"ב הוסיף עליו אלא מדוחק כו' וצ"ע:
קריאה במקור
רש״ש על משנה ערלה · פרק 1 · משנה 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c078399900fa71c7ff2ac4ac2451b4073583601a92800522ef1a03ab3795562d