וכשהוציא כל המוח שבה:
קריאה במקור
עיקר תוספות יום טוב על משנה פרה · פרק 5 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
א"צ לאפר חטאת כלי אבנים אחר שעבר עשייתה, שאין לחוש עוד לשיזלזלו בה. תוס':
פירוש, אע"פ שלחטאת עשאוה כטמא מת לטמא אדם, כיון דגם לקדש אין בו הערב שמש, אין הצדוקים מרגישים בכך, דהני חומרות מדרבנן הם, והרגשתן תהיה במה שאנו מטמאים במקום אחר עד שיעריב שמשו. כו':
הכל כו'. לר' יהודה לאתויי קטן, ולרבנן לאתויי אשה. גמרא:
וליכא למדרש איפכא, איש ולא אשה, טהור ואפילו קטן, דאמר ביומא דף מ"ג, דכל הפרשה כולה משמע מקרא זה מוציא מיד משמע מקרא שלפניו. רש"י. ולהכי דרשינן להכשיר הזר להוציא ממשמע שלפניו דדוקא כהן:
אבל חרש ושוטה לא אתו לכלל דעת. תוס'. ועתוי"ט.
ואף דכל התורה בלשון זכר נאמרה ואפילו הכי לא ממעטינן אשה, שאני הכא מדשני. בדיבוריה ולקחו והדר ונתן לשון יחיד, שמע מינה כו'. תוס':
ובאנדרוגינוס. ובטומטום אפילו תנא קמא פוסל, דספק ערל הוא, ושייר נמי ערל וטמא. ועתוי"ט:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- On Your Way
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://mobile.tora.ws/
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 1 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 43b5c73e48bdeb7cf14d24a20e482d84f9c068f4bb684883394c66224b0de711