הקור וכו' ובעירובין פ"ג דף כ"ח מוכח משם דמתני' ר' יהודה היא וגרסי' לכל דבריו ביוד ו' וכון הגי' הרי"א ז"ל. וז"ל הר"ש ז"ל תניא בתוספתא קור ניקח בכסף מעשר ואינו מיטמא טומאת אוכלין כפניות ניקחות בכסף מעשר ומיטמאין טומאת אוכלין ר' יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבריו אלא שהוא ניקח בכסף מעשר כפניות הרי הן כפרי לכל דבריהם אלא שפטורות מן המעשר ע"כ. פי' קור רך הנוסף על הדקל בכל שנה קודם שיגיע ימות הגשמים ויתקשה קרי ליה קור וטוב למאכל הוא. ניקח בכסף מעשר דפרי מפרי וגדולי קרקע הוא. ואינו מיטמא טומאת אוכלין דלאו אוכל הוא ואפילו חישב עליו. ר' יהודה אומר קור הרי הוא כעץ לכל דבריו אלא שניקח בכסף מעשר. בפ' בכל מערבין פריך ר' יהודה היינו ת"ק ומשני אמר אביי שלקן וטיגנן איכא בינייהו ורבה מסיק ברכה איכא בינייהו דלת"ק בורא פרי האדמה ולר' יהודה שהכל נהי' בדברו. כפניות תמרים שלא בשלו כל צרכן עכ"ל ז"ל אבל מתני' גופה אינה שם בדפוס וגם לא בפירושו ז"ל איני יודע כיצד נשמטה. ופי' הרמב"ם ז"ל קור הן עוקצי התמרים בתחלת צמיחתם והם מכוסים בקרומם. ופי' הרא"ש ז"ל קור הרי הוא כעץ לכל דבריו והוא כעין לענין טומאת אוכלין ואפילו חישב עליו ולא דמי להא דא"ר יוחנן בן נורי לעיל אם אינם מטמאין טומאת אוכלין אף הם לא ילקחו בכסף מעשר דשאני קור דחזו לאכילה ע"י שליקה וטיגון והוה כמו בהמה וחיה שניקחת בכסף מעשר אע"ג דלא חזו השתא לאכילה כיון דחזו ע"י שחיטה ובשול וקור נמי אחר שליקה וטיגון מיטמא טומאת אוכלין ע"כ. וכן כתבו תוס' ז"ל שם בעירובין וגם בפ' בא סימן:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה עוקצים · פרק 3 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כפניות כאוכלין י"מ כפניות הן תמרים קטנים של דקל זכר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5ef606e6686b3d6af81c0a1d97efeb67d3ceee19c6a0341a27e6e3b20d3abd9c