[אות כה] בתוי"ט סד"ה אם אינן. דאל"ה אימת קדשי. ע' בסוגיין דעל קושיא א' דאימת קדשי (דאף מספק לא הוי הקדש דהא האילן עומד לקציצה ובודאי יקצץ באיזה זמן). מוקי לה באומר אם אינם נקצצות היום דבעבר היום ולא נקצצו הויין הקדש. אלא דעל קושיא למאי למימרא פשיטא דחל הקדש ויש להם פדיון כמו כל הקדישות בזה מוקי דראה רוח סערה וכו' וכדכתב הרע"ב דסד"א דמסיק אדעתיה דלא מתנצלן ומש"ה נדר ולא גמר בלבו להקדישן. קמ"ל:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדרים · פרק 3 · משנה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות כו] בהרע"ב ד"ה אין להם כו'. לכשאפדם יחזרו כו'. ודוקא בפדאן הוא אבל בפדאן אחר אף אם קנה אותם המקדיש אח"כ ממנו מ"מ אינם חוזרות וקדושות. ודעת הרשב"א דבאמר בפירוש אף אם יפדנו אחר ואקנם ממנו יקדשו חל ההקדש ולא מקרי דשלב"ל. אלא דבסתמא בלישנא דעד שיקצצו אין דעתו על פדאן אחר. ודעת הר"ן דאף בפי' שיקדשו לא חל ההקדש:
[אות כז] בתוי"ט ד"ה אין להם כו'. אינן צריכים פדיון. ובר"ן כ' עוד בשם ר"מ קורטבי וז"ל דלהך מ"ד אם פדאן קודם שיקצצו אינו חוזרות וקדושות דהא בהא תליא דלמ"ד אחר שיקצצו בעיא פדיון דא"א להקדש שתפקע בכדי א"כ במה דאמר עד שיקצצו ע"כ דהיינו לענין שאם יפדם יחזרו ויקדשו אבל למ"ד דמשנקצצו פקע' קדושתן בכדי זה שאומר עד שיקצצו לא בא לומר דיחזרו ויקדשו אלא לומר שיהיו קדושות עד אותו זמן ואח"כ תפקע קדושתן וכי תנן במתני' אין להם פדיון היינו דמאותו זמן ואילך א"צ להם פדיון ומקודם מהני פדיון. אבל הרמב"ם והרשב"א ס"ל דלכ"ע לא מהני פדיון קודם שיקצצו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 988bdfb127e81c2272f64ef643f6c350007f753286261b20d72b0243353fae8e