[אות לז] בהרע"ב ד"ה אבל לא מן התמחוי כו'. שמא יניח מלאכול כו'. והר"י כ' דחיישי' שמא ימשוך ידו מלאכול לכבוד חבירו ונמצא מהנהו. אבל אוכל עמו מן התמחוי החוזר. היינו שיש בו כ"כ מותרות שחוזר לבעה"ב. וכיוצא בזה כ' הרא"ש בפירושו דתמחוי החוזר היינו לאחר שאכלו בקערה מחזיר אותה לבעה"ב וממלא אותה כדי שיאכלו כל שבעם הלכך אפי' אוכל יתר מחבירו אינו נהנה כיון דבלא"ה נותנים כל צרכו:
קריאה במקור
תוספות רבי עקיבא איגר על משנה נדרים · פרק 4 · משנה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
[אות לח] תוי"ט ד"ה אבל לא יושב כו'. די לה בעמידה הר"ן. והר"ן פסק דאפי' במקום שאין נוטלים שכר אסור גזירה שמא ישהה בישיבה יותר מכדי הצורך ובכה"ג בכולהו דוכתי לית ליה למעבד הכי בלא אגרא:
[אות לט] שם תוי"ט ד"ה אבל לא רפואת ממון. דהא תנן מחזיר אבידתו. ובעניי א"י הדמיון דבאבידה אינו משביח נכסים אלא דמונע אחרים מליטלם והוי כמו מבריח ארי דלא מקרי מהנהו. אבל הכא בחלתה הבהמה במה שמרפא אותה הוא משביח יש לומר דאסור (* אפי' שעושה מצוה. וראיה מפרוטה דרב יוסף דמ"ב):
[אות מ] שם תוי"ט ד"ה וישן וכו'. ור"מ ור"י הלכה כר"י. תמוה לי הא קיי"ל הלכה כר"מ בגזרותיו כדכתב הרע"ב רפ"ט דכתובות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna, 1908-1909
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002016147/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 988bdfb127e81c2272f64ef643f6c350007f753286261b20d72b0243353fae8e