תרם מן הדמאי כו'. ובירושלמי כמה דתימר מן הודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות נאמר מן הדמאי על הדמאי כן. ומשני ר' בון ב"ר חייא בשם ר' שמואל ב"ר יצחק זאת אומרת ספק דמוע וספק תמ"ע של דמאי פטור וה"פ המפרש כל מה שהצריכו חכמים לעשר מספק בדמאי שמא ע"ה לא עישר כשבא לנו אותו ספק בדמוע או בתרומת מעשר שנשנו במשנה זו מעיקרא פטרוהו מלעשר ע"כ. אבל הרא"ש ז"ל פי' דטעמא הוי משום דרוב ע"ה מעשרין הן וכמו שפי' ר"ע ז"ל:
קריאה במקור
מלאכת שלמה על משנה דמאי · פרק 5 · משנה 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תרומה ויחזור ויתרום. כ' הח' הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל קצת ק' למה מותר לאכלה שמא טבל היא שהאחרת היתה מתוקנת וזו טבל. וי"ל דהוי ס"ס שזה הדמאי שלוקח ממנו התרומה הוי ספק אם הוא טבל אם לאו וא"ת טבל הוא יש ספק אחר שמא גם הדמאי האחר הוא טבל. וצ"ע א"כ למה צריך לחזור ולתרום. ונ"ל עוד טעם לומר למה א"צ להוציא ממנה מעשרות כי לא גזרו על כזה דהוי כמו חלת ע"ה או שירי המנחות שפטורין מן הדמאי כי לא גזרו עליהם כשגזרו על הדמאי כדקאמר בירושלמי. ע"כ:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b4362a68b84dcf63fa588b70387f6407528812824406e64f85663d95931c8335