עיקר תוספות יום טוב על משנה שבת · פרק 8 · משנה 3

עור. דמליח ועדיין לא נעשה בקמח ועפצה. גמרא:

קלף. העור בשעת עבודו חולקין אותו לשנים ואותו שכלפי שער קרוי קלף וכלפי בשר הוא דוכסוסטוס שכן בלשון יון קורין לבשר סוסטוס' ודוך פירוש מקום, כמו דוך פלן, לכך קרוי דוכסוסטוס כלומר מקום בשר. תוספ':

שהיא כו'. תימא למאי איצטריך לפרש דזיל קרי הפרשיות שבתפילין תמצא שזו הקטנה, ונ"ל דאצטריך מכיון דתנן בספ"ג דמנחות שד' פרשיות מעכבות זא"ז א"כ לא להוי שיעור להוצאת שבת אא"כ שיהיה בכדי לכתוב עליו כל הד' פרשיות, להכי קתני שהיא שמע ישראל מכיון שהפרשה קטנה היא ש"י יש לשער בה לבד שכן קורין על מטתו. וא"ת א"כ למה לי למתני פרשה קטנה שבתפילין עתוי"ט שמישב בדוחק. וכננס ע"ג ענק עולה לישב דבאמת מלת קטן מתפרשת בשני דרכים הא' על שם הקטנות ממש. והב' שהוא אחרון כנגד הראשון כמו עשו בנה הגדול ויעקב בנה הקטן אף שתכף אחר זה יצא. וא"כ ה"א לומר שהפרשה קטנה שבתפילין היינו והיה אם שמוע דהרי הוא חשוב למי שכתוב ועומד אצלו הג' פרשיות ראשונים והפרשה אחרונה עדיין לא נכתבה או שנמצא בו פסול נמצא דהוא מילוי החסרון. אבל על פרשה אחת לפניה מה יועיל לבדנה (שצ"ל נכתבין כסדרן. ל"ש) ולכך אשמעינן דבאמת לא כן הוא ואין זו קטנה. רק שפרשת שמע ישראל שהיא קטנה בכמותה ג"כ שיעורה חשיב וחזי לאצטרופי אם יהיה לו עוד קלף על אשר אחריה שהוא והיה אם שמוע ולכאורה מכאן סעד לסדר התפילין של רש"י ז"ל דשמע קודם לוהיה אם שמוע. דלשיטת ר"ת ז"ל א"כ ממ"נ שמע יצא לאחרונה ומאי אשמעינן. וצדקת הת"ם עליו. גם מזה לא ינוח ידו. לפי מה שמבואר בטור וב"י א"ח סימן ל"ו דאף לשיטת ר"ת צריך לכתוב שמע קודם והיה אם שמוע. ע"ש. א"כ בסדר הכתיבה סוף דבר הכל נשמע והיה אם שמוע בקול ה':