רש"י על משנה אבות · פרק 3 · משנה 6

חלפתא. שם חכם הוא:

בעדת אל. ואין עדה פחותה מעשרה שנא' עד מתי לעדה הרעה הזאת וזה הפסוק נאמר במרגלים שהיו י״ב יצאו יהושע וכלב ונשארו עשרה:

ומנין שאפילו חמשה שנאמר. בקרב אלהים ישפוט:

ואגודתו על ארץ יסדה. ואין אגודה אלא בג' שכן מצינו בג' מינים שבלולב שהיו נאגדין כא' ועוד תנן [פרה פי״א מ״ט עי״ש שלשון רש״י צ״ע] ולקחתם אגודת אזוב ג' קלחים וד' גרדומין. וי״א בקרב אלהים ישפוט כנגד ג' דיינים וב' בעלי דינים הרי ה'. נ״א מנין שאפילו חמשה שנאמר ואגודתו וגו' אצבעות ידיו של אדם ה' וכשיאגוד ידו איכא אגד של ה' וברישיה דקרא כתיב הבונה בשמים מעלותיו הקב״ה בנה בשמים מעלותיו והשרה שם שכינתו ואגודתו כשיש למנות אגודה שהיא שלו דהיינו ה' בני אדם שעוסקים בתורתו על ארץ יסדה ותקנה להשרותה בין אלה הה':

בקרב אלהים. דיינין דסתם דיינין ג':

ישפוט. המקום עמהם שמסכים עמהם בדברי המשפט וכן כתיב אלהים נצב וגו' כלומר בקרב דיינין שאינם אלא שלשה נמי הוא שופט:

אשר אזכיר. כלומר שאתן דעת בלבך להזכיר את שמי אבוא שם אליך דהיינו יחיד ע״כ אזכיר את שמי משמע אלמד לאחרים שיהיו מזכירין את שמי: