מעשרות
מעשרות ומעשר שני, כבר כתבתי בפי' השיר המתחיל מלכות ששים וכו', טעם היות אלו השני מסכתות חשובות כאחד, ולהיות מנין פרקיהם עשר, שמם גורם שהם אחד מעשר, ולהיות כל אחד בת ה', ירמוז סודם שהם כנגד השני ההין, הרומזים ללאה ורחל, אשר כל אחת משתיהם היא עשירית למנין:
ונשמר. כתב הר"ב דכתיב (דברים יד, כב) זרעך המיוחד לך. והתי"ט הרגיש שבמקומות אחרות הביא לזה ראיה מובא הלוי וכו' (שם, כט). והנה שני הראיות הנם בירושלמי (ה"א, א. א:) והר"ב שינה הכא משאר המקומות וכתב ראיה זו, על כי בפסוק זה נכללו כל דיני המעשר דנזכרו הכא, משא"כ בפסוק ובא הלוי דאין אנו לומדים משם כי אם דין ההפקר. ואמת הוא דעדיין צריכים אנו למודעי למה נצטרכו שני הראיות, אבל כוונת הרב דשינה הכא מכל המקומות לע"ד זו היתה ודאי:
מעשרות ומעשר שני, כבר כתבתי בפי' השיר המתחיל מלכות ששים וכו', טעם היות אלו השני מסכתות חשובות כאחד, ולהיות מנין פרקיהם עשר, שמם גורם שהם אחד מעשר, ולהיות כל אחד בת ה', ירמוז סודם שהם כנגד השני ההין, הרומזים ללאה ורחל, אשר כל אחת משתיהם היא עשירית למנין:
ונשמר. כתב הר"ב דכתיב (דברים יד, כב) זרעך המיוחד לך. והתי"ט הרגיש שבמקומות אחרות הביא לזה ראיה מובא הלוי וכו' (שם, כט). והנה שני הראיות הנם בירושלמי (ה"א, א. א:) והר"ב שינה הכא משאר המקומות וכתב ראיה זו, על כי בפסוק זה נכללו כל דיני המעשר דנזכרו הכא, משא"כ בפסוק ובא הלוי דאין אנו לומדים משם כי אם דין ההפקר. ואמת הוא דעדיין צריכים אנו למודעי למה נצטרכו שני הראיות, אבל כוונת הרב דשינה הכא מכל המקומות לע"ד זו היתה ודאי: