ודרך הרבים. לשון הר"ב שאין אחד מהם ח' אמות. וגם הרמב"ם בחיבורו פ"ז כתב כן ולא כמ"ש בפירושו ט"ז אמה. וז"ל הראב"ד לא ט"ז אמה כדרך הרבים [דתנן בפ"ב דפאה] אלא שהוא שביל הדרכים לרבים. ע"כ:
קריאה במקור
תוספות יום טוב על משנה כלאים · פרק 4 · משנה 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הרי אלו מצטרפות. כתב הר"ב ואפילו ר"ש דאמר לקמן [פ"ז מ"ד] וכו'. מודה [דמצטרפין] לאסור הזרעים. והיינו כשהזרעים הם שלו. [*ומ"ש הר"ב שלו ושל חבירו כן לשון הר"ש אבל היה ראוי יותר לכתוב שלו עם של חבירו]:
גבוה מעשרה טפחים. הרמב"ם בחבורו כתב גדר נמוך מעשרה מצטרפות ותו לא. דתידוק מיניה דאי גבוה עשרה אינן מצטרפות והדין עמו ממתניתין ג. והא דתנן גבוה מעשרה לרבותא דרבי יהודה אם ערסן וכו'. והרבה נמצאים כיוצא בזה וכתבתי קצתם במשנה ו פרק ד דביצה:
רבי יהודה אומר אם ערסן וכו'. עיין מ"ש בפרק דלקמן משנה ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Mishnah, ed. Romm, Vilna 1913
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001741739
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b517f77e6be38f796c46babbf1c8e4fc9c0ab24bfa3f7a0e2fff1c070df1d002